Get Adobe Flash player

העין היא איבר המזהה גלי אור. כמעט לכל בעלי החיים יש עיניים. גם לאלו החיים דרך קבע בסביבות נטולות אור, כמו מעמקי הים או מחילות באדמה, יש עיניים, אולם לרוב הן פשוטות ומנוונות. לפי תיאורית האבולוציה, עיניים פרימיטיביות הופיעו עוד לפני התפתחות אורגניזמים רב־תאיים. בקדמת מושבות תאים מסוג כדורונים קיימים תאים בעלי פיגמנט רגיש לאור במיוחד, שכנראה שימש בתור סוג של עין למושבה. עיניים פשוטות ביותר מעבירות למוח מידע על מידת התאורה של הסביבה. עיניים מפותחות יותר מאפשרות לבעל החיים יכולת ראייה. לחרקים ולבעלי חיים אחרים יש עיניים המורכבות ממספר מבנים והתמונה שאותה הם רואים מורכבת חלקים חלקים (לא מספר תמונות כמו שנהוג לחשוב).

הקרנית היא חלקה הקדמי של העין, המכסה את הקשתית, האישון והלשכה הקדמית. הקרנית מספקת את רוב העוצמה האופטית של העין. ביחד עם העדשה, אחראית הקרנית לשבירת האור ולפיכך יש לה חלק במיקוד הדמות. הקרנית אחראית לכשני-שלישים משבירת האור הכללית בעין, אך השבירה הסופית נעשית בעדשה שיכולה לשנות את עקמומיותה בעוד שעקמומיות הקרנית היא קבועה. לקרנית קצות עצבים שאינם מצופים מיאלין. הם בעלי רגישות למגע, לטמפרטורה ולכימיקלים; מגע בקרנית יגרום לסגירה רפלקסיבית של העפעף. לשקיפותה של הקרנית חשיבות רבה, שכן היא משפיעה על טיב הדמות שהעין יוצרת. לכן, היא איננה מכילה כלי דם אלא ניזונה על ידי דיפוזיה של דמעות בחלקה החיצוני ומן הלשכה הקדמית בחלקה הפנימי, כמו על ידי נוירוטרופינים המועברים אליה דרך קצות העצב. בקרב בני האדם, קוטר הקרנית עומד על כ- 11.5 מילימטר ועוביה התקין נע בין 0.5 מילימטר ל-0.6 מילימטר במרכז ובין 0.6 מילימטר ל-0.8 מילימטר בהיקפה. הקרנית האנושית, כמו זו של שאר הפרימטים, היא בעלת חמש שכבות. קרניתם של טורפים כמו הכלב והחתול היא בעלת ארבע שכבות בלבד. עיוותים בצורת הקרנית פוגעים בראייה וגורמים לאסטיגמציה או לקוצר ראייה. בניתוחי לייזר "מגלפים" מחדש את פני השטח של הקרנית כדי להעלים את העיוות הגאומטרי.

Myopia - קוצר ראייה - ראייה טובה מטווך קצר טשטוש מרחוק, האור מתמקד בעין לפני הרשתית ודורש עדשה מפזרת כדי למקד את האור על הרשתית. מיופיה הינה מצב של ליקוי בשבירת קרני האור על־ידי מערכת הרפרקציה של העין, הקרנית, הנוזל השקוף עדשת העין ומעבר נוזל הג'ל, הנגרם מחוסר היכולת של העדשה לרכז את האור על רשתית העין, בגלל שהעין עצמה ארוכה מדי. קוצר ראייה מתבטא במיקוד העצם הנצפה לפני הרשתית. לפיכך עצמים קרובים נראים בבירור, בעוד שעצמים רחוקים נראים מטושטשים. קוצר ראייה הוא ליקוי הראייה הנפוץ ביותר בעולם.
Hypropia - רוחק ראייה, ראייה טובה יותר מטווח ארוך, מאמץ גדול יותר לראיית עצמים קרובים (אך עשויה להיות ראייה טובה לעצמים בטווחים שונים, לפחות בגיל צעיר) לקוי זה דורש עדשה מרכזת. רוחק ראיה הינו ליקוי בשבירת קרני האור המגיעות אל עדשת העין. כאשר הן יוצאות מנקודה קרובה, הן אינן מתרכזות על הרשתית ("מסך" העין) אלא מאחוריה, כך שהאדם אינו יכול לראות בבירור עצמים קרובים. לעומת זאת, למעט במקרים קיצוניים, עצמים רחוקים נראים בבירור. תיקון רוחק ראייה נעשה בעיקר באמצעות משקפיים או עדשות מגע קמורות, אשר "מרחיקות" את העצם למרחק הראייה של האדם.
אסטיגמציה רגולרית - ישנם סוגים שונים ,המאפיין את כולם האור אינו מתמקד בנקודה אחת אלא שני מוקדים קוויים במרחקים שונים מהרשתית  לקוי זה דורש עדשה צלינדרית, בעלת כוחות אופטיים שונים בשני צירים הניצבים אחד לשני.
אסטיגמציה אירגולרית (לא סדירה) - עיוות הגורם למוקדים רבים ולא ניתנים לתיקון בעזרת עדשת משקפיים (קרטוקונוס, פציעות קרנית) אך ברוב המקרים ניתנות לתיקון בעזרת עדשות מגע.
Presbyopia - זוקן ראייה כתוצאה מהתקשות עדשת העין עם  הגיל מתגבר הקושי במעבר במיקוד מעצמים קרובים לרחוקים וההיפך, בעיה זאת נפתרת עיי תוספת עדשה מרכזת מעל התיקון למרחק (ביפוקל או מולטיפוקל) או במשקפי קריאה נפרדים.

פזילה הינה ליקוי ראייה בו גלגלי העיניים אינם מקבילים ולכן לא מתמקדים על אותה נקודה במרחב. הפזילה נגרמת מחוסר תיאום בשרירי העין ופוגעת בראייה התלת ממדית, דבר שעלול להשפיע לרעה על איכות ראית העומק. כמו כן עלולה הפזילה לגרום לעין עצלה. התפתחות פזילה אצל מבוגרים תוביל לראייה כפולה (מצב בו המוח מקבל מהעיניים תמונות שונות בו זמנית). פזילה נצפית בשכיחות של 2% עד גיל 3 ו-3% מעליו, בהתפלגות אחידה בין בנים לבנות. לפזילה יש, כנראה, מרכיב גנטי והסיכוי לפזילה עולה בילד שאחד מהוריו לפחות, סבל מפזילה.
Phoria - פזילה סמויה.
Tropia - פזילה גלויה.
Eso - כשהעין פוזלת לכיוון האף (פנימה).
Exo - כשהעין פוזלת לכיוון האוזן (החוצה).
Hyper - כשעין אחת פוזלת כלפי מעלה. Hyper של עין ימין יהיה Hypo של עין שמאל.
Hypo - כשעין אחת פוזלת כלפי מטה.

זהו סוג של ניתוח עיניים המשמש לשיפור הראייה על ידי תיקון כושר השבירה של הקרנית. שמם העממי של ניתוחים אלו הוא "ניתוח להסרת משקפיים" והם יכולים לצמצם או לבטל כליל את התלות של המטופל במשקפיים. הטכניקה המקובלת כיום לביצוע ניתוחים כאלה היא באמצעות לייזר. ניתוחי תשבורת בוצעו בהצלחה במטופלים בעלי מגוון מחלות עיניים, כגון קוצר ראייה, רוחק ראייה ואסטיגמטיזם. על פי סקר שערכה האגודה האמריקאית לקטרקט וניתוחי תשבורת בין חבריה, מוערך כי קרוב למיליון ניתוחים כאלה בוצעו מדי שנה בשנים 2004 ו-2005. הניתוח אינו מתאים לכל אחד, במיוחד לא לנשים בהריון או לחולי גלוקומה או סוכרת. לעתים נדירות יש לניתוח תופעות לוואי, ביניהן יובש בעין, ראיית הילה ודמויות משנה בלילה, או תיקון יתר (או חסר) שגורם לצורך במשקפיים גם לאחר הניתוח.