העין היא איבר המזהה גלי אור. כמעט לכל בעלי החיים יש עיניים. גם לאלו החיים דרך קבע בסביבות נטולות אור, כמו מעמקי הים או מחילות באדמה, יש עיניים, אולם לרוב הן פשוטות ומנוונות. לפי תיאורית האבולוציה, עיניים פרימיטיביות הופיעו עוד לפני התפתחות אורגניזמים רב־תאיים. בקדמת מושבות תאים מסוג כדורונים קיימים תאים בעלי פיגמנט רגיש לאור במיוחד, שכנראה שימש בתור סוג של עין למושבה. עיניים פשוטות ביותר מעבירות למוח מידע על מידת התאורה של הסביבה. עיניים מפותחות יותר מאפשרות לבעל החיים יכולת ראייה. לחרקים ולבעלי חיים אחרים יש עיניים המורכבות ממספר מבנים והתמונה שאותה הם רואים מורכבת חלקים חלקים (לא מספר תמונות כמו שנהוג לחשוב). הקרנית היא חלקה הקדמי של העין, המכסה את הקשתית, האישון והלשכה הקדמית. הקרנית מספקת את רוב העוצמה האופטית של העין. ביחד עם העדשה, אחראית הקרנית לשבירת האור ולפיכך יש לה חלק במיקוד הדמות. הקרנית אחראית לכשני-שלישים משבירת האור הכללית בעין, אך השבירה הסופית נעשית בעדשה שיכולה לשנות את עקמומיותה בעוד שעקמומיות הקרנית היא קבועה. לקרנית קצות עצבים שאינם מצופים מיאלין. הם בעלי רגישות למגע, לטמפרטורה ולכימיקלים; מגע בקרנית יגרום לסגירה רפלקסיבית של העפעף. לשקיפותה של הקרנית חשיבות רבה, שכן היא משפיעה על טיב הדמות שהעין יוצרת. לכן, היא איננה מכילה כלי דם אלא ניזונה על ידי דיפוזיה של דמעות בחלקה החיצוני ומן הלשכה הקדמית בחלקה הפנימי, כמו על ידי נוירוטרופינים המועברים אליה דרך קצות העצב. בקרב בני האדם, קוטר הקרנית עומד על כ- 11.5 מילימטר ועוביה התקין נע בין 0.5 מילימטר ל-0.6 מילימטר במרכז ובין 0.6 מילימטר ל-0.8 מילימטר בהיקפה. הקרנית האנושית, כמו זו של שאר הפרימטים, היא בעלת חמש שכבות. קרניתם של טורפים כמו הכלב והחתול היא בעלת ארבע שכבות בלבד. עיוותים בצורת הקרנית פוגעים בראייה וגורמים לאסטיגמציה או לקוצר ראייה. בניתוחי לייזר "מגלפים" מחדש את פני השטח של הקרנית כדי להעלים את העיוות הגאומטרי. Myopia - קוצר ראייה - ראייה טובה מטווך קצר טשטוש מרחוק, האור מתמקד בעין לפני הרשתית ודורש עדשה מפזרת כדי למקד את האור על הרשתית. מיופיה הינה מצב של ליקוי בשבירת קרני האור על־ידי מערכת הרפרקציה של העין, הקרנית, הנוזל השקוף עדשת העין ומעבר נוזל הג'ל, הנגרם מחוסר היכולת של העדשה לרכז את האור על רשתית העין, בגלל שהעין עצמה ארוכה מדי. קוצר ראייה מתבטא במיקוד העצם הנצפה לפני הרשתית. לפיכך עצמים קרובים נראים בבירור, בעוד שעצמים רחוקים נראים מטושטשים. קוצר ראייה הוא ליקוי הראייה הנפוץ ביותר בעולם. פזילה הינה ליקוי ראייה בו גלגלי העיניים אינם מקבילים ולכן לא מתמקדים על אותה נקודה במרחב. הפזילה נגרמת מחוסר תיאום בשרירי העין ופוגעת בראייה התלת ממדית, דבר שעלול להשפיע לרעה על איכות ראית העומק. כמו כן עלולה הפזילה לגרום לעין עצלה. התפתחות פזילה אצל מבוגרים תוביל לראייה כפולה (מצב בו המוח מקבל מהעיניים תמונות שונות בו זמנית). פזילה נצפית בשכיחות של 2% עד גיל 3 ו-3% מעליו, בהתפלגות אחידה בין בנים לבנות. לפזילה יש, כנראה, מרכיב גנטי והסיכוי לפזילה עולה בילד שאחד מהוריו לפחות, סבל מפזילה. זהו סוג של ניתוח עיניים המשמש לשיפור הראייה על ידי תיקון כושר השבירה של הקרנית. שמם העממי של ניתוחים אלו הוא "ניתוח להסרת משקפיים" והם יכולים לצמצם או לבטל כליל את התלות של המטופל במשקפיים. הטכניקה המקובלת כיום לביצוע ניתוחים כאלה היא באמצעות לייזר. ניתוחי תשבורת בוצעו בהצלחה במטופלים בעלי מגוון מחלות עיניים, כגון קוצר ראייה, רוחק ראייה ואסטיגמטיזם. על פי סקר שערכה האגודה האמריקאית לקטרקט וניתוחי תשבורת בין חבריה, מוערך כי קרוב למיליון ניתוחים כאלה בוצעו מדי שנה בשנים 2004 ו-2005. הניתוח אינו מתאים לכל אחד, במיוחד לא לנשים בהריון או לחולי גלוקומה או סוכרת. לעתים נדירות יש לניתוח תופעות לוואי, ביניהן יובש בעין, ראיית הילה ודמויות משנה בלילה, או תיקון יתר (או חסר) שגורם לצורך במשקפיים גם לאחר הניתוח. |